<h1>ריטב"א — מו"ק</h1>
<h2>דף לד:</h2>
קשה דהתם בבכורות [ל"ד ע"ב] יליף מהא נמי לצרם אוזן בכור דהוי איסורא דאורייתא הוא ואמאי דילמא שאני היטיבה דאיסורא דרבנן, ואפילו לפי' רש"י ז"ל שהוא מזבל ועבודה גמורה מ"מ לרבא דאמר [ג' ע"א] תולדות לא אסר רחמנא איסורא דרבנן הוא, ותירץ רבנו תם ז"ל דאפי' הכי חמור הוא שביעית לקנוס אפי' באבק שלו דקשה אבקה של שביעית, ועוד דבכמה דוכתי מזלזלי ביה וכיון שכן אילו קנסו בנו בשום מקום התם נמי היו קונסין אלא ודאי דממונא [דאב] בלחוד קנסו רבנן, וכתבו הגאונים ז"ל דהיכא דליכא ממונא למיקנס כגון חייט או אורג שעשו מלאכת אחרים קונסין אותן לאבד השכר ואי לא אפשר משמתינן ליה ומלקינן להו עד דמקבל דינא עליה ושרינן ליה.
